סיימתי את היום שלי באוניברסיטה בירושלים והבטתי בשעון. השעה היא 20:22. התחלתי ללכת לכיוון המעונות, אבל אני זוכר שהודיעו על תיקון מערכת הביוב ולכן לא יכולתי להיכנס למעונות. היססתי זמן מה ללכת לבית הורי במודיעין, אבל שיעור שצפוי להתחיל ב-8 בבוקר מנע ממני ללכת.

הפעלתי את הטלפון וראיתי הודעה מדוד שלי שגר בבית כרם. "שמעתי שהמעונות שלכם בבנייה, אתם מוזמנים לישון ביחד. אנחנו יוצאים ב-20:30 אבל נשאיר את המפתחות בחוץ. מיכל עם חברים והיא לא חוזרת. רק תגיד שאתה בא."

תוך כדי קריאת ההודעה חשבתי על בת דודתי מיכל, אני זוכרת שהיא חגגה יום הולדת 18 לפני כמה שבועות, הרבה זמן לא ראיתי אותה, ואני מצטער שלא. שלחתי הודעה לדוד שאני אגיע בקרוב והוא ענה שהוא השאיר את האוכל במקרר ושאני יכול להפעיל את דוד השמש להתקלח.

הגעתי לביתם בסביבות 21:15. מצאתי במהירות את המפתח ופתחתי את הדלת. הבית מסודר ואפילו ליד המדרגות יש שלט שמפנה לחדר האורחים. שמתי את התיק שלי על המיטה וירדתי למטה לאכול. מצאתי גבינה צהובה במקפיא והכנתי לעצמי טוסט פשוט לאכול.

אחרי האוכל לקחתי מגבת, השארתי את הבגדים שלי בחדר והלכתי להדליק את המים החמים. בזמן שחיכיתי שהמים יתחממו, ישבתי ליד המחשב וחיפשתי דברים מהנים לעשות. הדלקתי את המסך וגיליתי שזה המחשב של מיכל. התלבטתי אם לעבור למחשב אחר, אבל לשונית האינטרנט שעדיין פתוחה סיקרנה אותי, ופתחתי אותה. היה אתר שפתח איזו סדרה מטופשת שלא הייתי רואה אפילו כשהייתי בן 7, התכוונתי ללכת, אבל בטעות לחצתי על משהו עם העכבר וזה נכנס להיסטוריית הגלישה, ואז הבנתי שזה איזו סדרה מטופשת להסתיר.

בחלק מאתרי פורנו יש ערך שאני לא יודע עליהם. היססתי להיכנס אבל נמנעתי מזה מחשש להיתפס למחרת והלכתי להתקלח, לא שמתי לב ששכחתי את המגבת.

המים היו חמים וניצלתי את ההזדמנות להתקלח לאט ורגוע בלי לקרוא לי, להתנתק מהעולם שמחוץ למקלחת. פתאום גיליתי שהמגבת נשארה ע"י המחשב. אחרי 2 דקות של ייבוש רצתי למחשב. אחזתי במגבת רצתי במהירות אחורה. בדרך חזרה ראיתי פתאום אדם מוכר עוצר.

"אבא שלך אמר שלא תישני פה מיכל" אמרתי לה והיא ענתה "כן אבל השארתי פה את הפיג'מה שלי" שאלה במהירות "מה אתה עושה פה?"

“למעונות שלנו יש תחזוקה.” עניתי לה ומיד שמעתי את הטלפון הנייד שלה מצלצל.

"כן", היא ענתה, "אני מיד חוזרת", וניצלתי את ההזדמנות לחזור להתקלח.

התקלחתי מהר מאוד ולא שמעתי אף אחד כשיצאתי, אז הלכתי לחדר שלי להוריד את המגבת ולהתכונן להתלבש, פתאום שמעתי קול מהמחשב, היה שקט למשך שנייה, אבל הבנתי שמיכל עדיין בבית.

התיק שלי היה קצת מבולגן ולקח לי זמן למצוא משהו ללבוש בזמן ששמעתי צעדים. בהתחלה חשבתי שמיכל איננה, אבל כששמעתי צעדים מתקרבים, הבנתי שהיא עולה למעלה ומיהרתי לעמוד מאחורי המיטה כדי שהיא לא תראה אותי עירום.

מיכל, בחולצה אדומה קצרה ותחתוני חוטיני ורודים, חייכה אליי.

"מה אתה מסתיר?" שאלה, "אתה לא מוצא בגדים ללבוש?". פשוט הנהנתי ואמרתי, "זה איפשהו בתיק, אבל אני לא מוצא את זה."

"אז תן לי לראות," היא ענתה.

מיכל התיישבה על המיטה ורוקנה את השקית לידה. היא התחילה לבדוק את כל מה שיש בתיק.

"תעזור לי קצת" היא אמרה לי, ודחקתי הצידה את כל מה שהיא עברה. מיכל נתנה לי דחיפה ונפלתי על המיטה, מנסה להסתיר את התורן שלי. מיכל התעצבנה ואמרה לי "אי אפשר ככה, אם אתה לא רוצה להיות מיוחד, אז גם אני אתפשט".